מחשבים אמנם נהפכו כבר מזמן לפריטי ריהוט נפוצים בבתים ומשום כך ילדים נחשפים אליהם עוד לפני שהם לומדים ללכת. אבל אין תמימות דעים בשאלה אם שילוב של מחשב ואינטרנט בחינוך לגיל הרך יסייע לילדים או יזיק להם. כשיושבים מול המחשב מדובר בסיטואציה סטטית לגמרי, שבה האינטראקציה היא בין המחשב לילד. אני חושבת שבגיל הרך רצוי ואף הכרחי שהילדים ילמדו דרך חמשת החושים ולא יסתפקו בחוש אחד או שניים. הלמידה נעשית דרך המגע, הריחות שאף מחשב לא יוכל להעביר לנו.
המסקנה המתבקשת ממכלול נתוני המחקר היא, שה''סביבה המותאמת'' מאפשרת לילדים שליטה טכנית-תפעולית באינטרנט, לצד הגנה מסכנות האינטרנט ומפגעיו. אך בכך לא די. כדי שתהיה זו סביבה תורמת עבור הילדים, יש להבנות את שימושי האינטרנט בתכנית הלימודים ולצד הלמידה במוחש, זאת בהתאמה לצרכיהם של הילדים ולרמתם. בנוסף, מימצאי המחקר מעידים על כך שסביבה התפתחותית כזו המתאימה לילדים בגיל הרך מהווה אולי תנאי הכרחי, אך בודאי לא תנאי מספיק, כדי שהפעילות באינטרנט תזמן למידה משמעותית עבור הילדים. שמחתי מאוד לקרוא שתנאי חשוב לניצול פוטנציאל האינטרנט לללמידה משמעותית ולהתפתחות הילד בגיל הרך, הוא שילוב של תיווך מורה/מבוגר בפעילות האינטרנטית של הילד.
"האינטרנט עשוי לזמן לילדים, כולל לילדים בגיל הרך, הרבה הזדמנויות חינוכיות, שטרם נחקרו דיין, ובכללן: מיגוון של הזדמנויות למידה העשויות להגביר את יכולותיהם בפתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות, יצירתיות, כישורי שפה, ידע, אינטגרציה של מידע, כישורי חקר, כישורים חברתיים ודימוי עצמי "(2000 Haugland,).
אני מסכימה עם אמרה זאת אך עם הסתייגויות, לדעתי למרות יתרונות הטכנולוגיה, לא צריך להמציא תוכנות לדברים שהילדים לומדים טוב יותר בעולם האמיתי!
בגילאים הצעירים הייתי מוותרת על האינטרנט, אין מה למהר כל החיים לפניהם. לקראת גן טרום חובה הייתי חושפת את הילדים לסביבת אינטרנט מותאמת(עמ'36) ולא מוותרת ומכניסה מחשב לגן או לכתה ומאפשרת לילדים למידה נוספת דרך האינטרנט-לא כמרכז הלמידה אלא, ככלי נוסף בארגז הכלים שלנו .
