יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

תקשורת המונישית

 תמר נויטל בעבודתה הסמינריונית מציינת כי לבלוג ייתרונות רבים כגון היכולת לקבוע מי יראה אותו, מי יקבל את ההודעות בו וכמו כן קבלת משוב המוני. נכון, לבלוג יש יתרונות רבים והייתי משתמשת בו עם ילדים בוגרים, בני נוער, ולא חושפת ילדים צעירים.ולצד היתרונות אני רואה את הקושי "בתחזוקתו", יש מי שכותב יומן אישי, רפלקטיבי מה שמצריך כתיבה יומיומית אני ניסיתי, בקושי רב, למצוא את הזמן המתאים לשבת ולכתוב בבלוג האישי שלי. נחשפתי לבלוג בפעם הראשונה, הכרתי אותו בשמו אך מעולם לא עשיתי בו שימוש.הבנתי שלא "שיווקתי" את הבלוג כראוי. על מנת לקבל משוב המוני יש צורך לשתף את ה"עולם" בבלוג שלי ואני באופיי איני בנוייה לתהליך השיווקי, גם בעבודתי איני מציינת כל צעד ושעל.
 בלוג הינו סוג של אתר אינטראקטיבי באופיו, ניהול בלוג אינו מצריך ידע מקדים בתחום בניית אתרים, עיצוב וכיוב'. כל אחד יכול לנהל בלוג משלו כדי לבטא דעה אישית, ככלי שיווקי, תקשורתי או חינוכי.

ובכל זאת, נשאלת השאלה:






ZOOBORNS

שקראתי את המטלה חשבתי לעצמי: "אתר באנגלית, לא בשבילי!" כשנכנסתי לאתר גיליתי עולם מופלא, עולם החיות.
נזכרתי באחד הפוסטים שקראתי http://kankorim.blogspot.com/ שבו ציינה אילנית את השיתוף עם ילדיה אימצתי את הרעיון ומיד קראתי לילדיי, חובבי החיות. נרשמה התלהבות רבה מצד ילדיי (7, 5.5, 1) ובעקבות ההתעניינות הרבה החלטנו ללכת לספארי (בפעם ה-100) מה שהתברר כטעות איומה"(ה...פ...ק...ק...י...ם) אך מהנה.
הבלוג מאפשר חשיפה לעולמן המופלא של החיות, חלקן מוכרות יותר וחלקן פחות,  ללמידה על טיפול בבע"ח, קשרי המשפחה, ניתן להגיע דרך האתר לאתרים שונים בנושא.



                                                                                   מומלץ בחום!









יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

����� ��  ���� � �'� ������ ����� ������ ���� ���.
 ����� ��� ���� �� �'  ��� ��� ��� � � ����� � ���� ��� � � �� �� �� ���� ���� �� ���� � ��� ���� ��� ����. ��� �� � ��� ��� � ��� ��� �� � �� ��� � ����� �� � ����� ���� ��� ��� ��� ���.
�����nbsp;����� ������ ���� ������, � �� ��� ��� � � � ��� � � ����.  ���� �� ��� ���� ��� �� ��� �� ���� ����� ������.

"���� ������ ��� ������ ��� ���� ��� ��� ���� ��� � � ���� �� ��. ���� ��� ���� ���� ������ ��� � ����� � �� �� ����� � ��� � ����. ��� ���� ���� ���� ��� ������ �� ����� ��. �� � � ��� � ��� ��� ���� ��� ���� ������ �� ���� ��� ��� ������� �� ��� � ��� �. � �� �� �� � ���� ��� ������ ����� ��������� ����� � �� �� �.

                                                                               

יום שישי, 26 בנובמבר 2010

אינטרנט בגן הילדים?!


מחשבים אמנם נהפכו כבר מזמן לפריטי ריהוט נפוצים בבתים ומשום כך ילדים נחשפים אליהם עוד לפני שהם לומדים ללכת. אבל אין תמימות דעים בשאלה אם שילוב של מחשב ואינטרנט בחינוך לגיל הרך יסייע לילדים או יזיק להם.  כשיושבים מול המחשב מדובר בסיטואציה סטטית לגמרי, שבה האינטראקציה היא בין המחשב לילד. אני חושבת שבגיל הרך רצוי ואף הכרחי שהילדים ילמדו דרך חמשת החושים ולא יסתפקו בחוש אחד או שניים. הלמידה נעשית דרך המגע, הריחות שאף מחשב לא יוכל להעביר לנו.

המסקנה המתבקשת ממכלול נתוני המחקר היא, שה''סביבה המותאמת'' מאפשרת לילדים שליטה טכנית-תפעולית באינטרנט, לצד הגנה מסכנות האינטרנט ומפגעיו. אך בכך לא די. כדי שתהיה זו סביבה תורמת עבור הילדים, יש להבנות את שימושי האינטרנט בתכנית הלימודים ולצד הלמידה במוחש, זאת בהתאמה לצרכיהם של הילדים ולרמתם. בנוסף, מימצאי המחקר מעידים על כך שסביבה התפתחותית כזו המתאימה לילדים בגיל הרך מהווה אולי תנאי הכרחי, אך בודאי לא תנאי מספיק, כדי שהפעילות באינטרנט תזמן למידה משמעותית עבור הילדים.  שמחתי מאוד לקרוא שתנאי חשוב לניצול פוטנציאל האינטרנט לללמידה משמעותית ולהתפתחות הילד בגיל הרך, הוא שילוב של תיווך מורה/מבוגר בפעילות האינטרנטית של הילד. 

"האינטרנט עשוי לזמן לילדים, כולל לילדים בגיל הרך, הרבה הזדמנויות חינוכיות, שטרם נחקרו דיין, ובכללן: מיגוון של הזדמנויות למידה העשויות להגביר את יכולותיהם בפתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות, יצירתיות, כישורי שפה, ידע, אינטגרציה של מידע, כישורי חקר, כישורים חברתיים ודימוי עצמי "(2000 Haugland,).
אני מסכימה עם אמרה זאת אך עם הסתייגויות, לדעתי למרות יתרונות הטכנולוגיה, לא צריך להמציא תוכנות לדברים שהילדים לומדים טוב יותר בעולם האמיתי!
בגילאים הצעירים הייתי מוותרת על האינטרנט, אין מה למהר כל החיים לפניהם. לקראת גן טרום חובה הייתי חושפת את הילדים לסביבת אינטרנט מותאמת(עמ'36) ולא מוותרת ומכניסה מחשב לגן או לכתה ומאפשרת לילדים למידה נוספת דרך האינטרנט-לא כמרכז הלמידה אלא, ככלי נוסף בארגז הכלים שלנו .

                                                             

יום שבת, 13 בנובמבר 2010

לביבות בננה מתוקות.....

בתור חובבת מתוקים החלטתי להביא בפניכן מתכון חביב עליי והפעם:

לביבות בננה                               

 

החומרים

‏6 בננות חצויות לאורכן
כוס קמח
חלב
כפית אבקת אפיה
ביצה
שמן לטיגון עמוק
אבקת סוכר ו /או סירופ מייפל

אופן ההכנה

בקערה מערבבים את הקמח, אבקת האפייה והביצה.
ומוסיפים בזרם דק חלב, תוך כדי ערבוב "כמה שיוצא", עד קבלת תערובת אחידה במרקם כמו שמנתי.
אפשר להמיר את החלב במים.
טובלים את חצאי הבננות בבלילה. ומטגנים בשמן עמוק וחם.
מגישים עם אבקת סוכר ו /או סירופ מיפל.
ממש פשוט ונהדר.


                                                                     





                                 טעים, טעים, טעים!!!

לביבות לחנוכה!

לקראת חנוכה החלטתי להביא בפניכן מתכון שהילדים הפרטיים שלי מאוד אוהבים להכין ולאכול כמובן.
אתגרו אותם במטלות שבתחילה נראות בלתי אפשריות ועם הזמן הופכות קלות יותר – אפשר להתחיל למשל בהוצאת ביצה (בזהירות!...) מהמקרר. המתקדמים יכולים לסייע בשבירת הביצה וריקון תוכנה לקערה, והגדולים באמת יכולים לנסות להפריד את החלבון מהחלמון.


חומרים:
תפוחי אדמה
בצל (נגיד - בצל אחד על 3-4 תפו"א)
ביצים (2 ביצים על 4 תפו"א+בצל)
כמה כפות קמח מצה
לתיבול: מלח, פלפל ופטרוזיליה (אפשר יבשה)

אלטרנטיבה מתוקה: במקום בצל (אולי אפשר גם בנוסף בעצם) - להוסיף תפוח עץ מגורר.

אופן ההכנה

מגררים את תפוחי האדמה .
סוחטים אותם בידיים מעל הכיור (אפשר בהעברה ממעבד המזון לקערה). ככה מוציאים את הנוזלים המרים וגם לא ממלאים אותן אח"כ בקמח שיספוג את הנוזלים.
מוסיפים את הבצל - קצוץ דק או מגורר (קצוץ - יותר מורגש, אבל מגורר יותר שומר על המרקם של הלביבות).
מוסיפים את הביצים, קמח המצה (זה הפטנט של אמא שלי) "לפי העין"ואת התבלינים.
ומטגנים כמובן.

        




                                                                          בתאבון!

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

אוכל קדימה אוכל...

הפעם ארוחת בוקר!

 לפני תחילת העבודה כדאי לוודא שהילדים נקיים די הצורך כדי לגעת במזון (ידיים שטופות, שאריות פלסטלינה וגואש מקורצפות מתחת לציפורניים ושאר לכלוכים מנוקים) וכגיבוי לעטוף אותם בסינר (שיתרום גם לתחושת השייכות שלהם לפעילות) או בחולצה גדולה שתקלוט את כל כתמי הלכלוך. אמצעי אחר למיגור הלכלוך יכול להיות שקית אשפה גדולה בה יגזרו חור לראש וחורים לידיים, ותשמש כסינר לכל הגוף.


ביצה בקן 

החומרים

פיתות/לחם/לחמניה
ביצים
שמן זית
מלח גס, זעתר

אופן ההכנה

לוקחים פיתה, יוצרים בה חור עם כוס.
בתוך החור שופכים שמן זית, עליו ביצה, זורים מעט מלח גס וזעתר. מכניסים לתנור על גריל עד שהביצה נקרשת.
פלחי מלפפון ועגבניה ליד, קצת קוטג' ואתם מסודרים.

 

 

 

 

                                                                        בתאבון!

יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

בישול עם ילדים

חשבתי חשבתי על מה אוכל לרשום,בגניהם של ילדיי לאורך השנים יש פרויקט שנקרא: "חבר מארח", אחת לחודש מארח ילד מהגן חמישה ילדים שהגננת החליטה. כל משפחה מארחת דואגת לפעילות לקבוצה ולארוחת ערב וכמובן שמתעדים הכל. ניסיתי להזכר מה הדבר אותו הילדים הכי אהבו לעשות אצלנו בבית, בנוסף שאלתי את  חבריהם של ילדיי והמסקנה החד משמעית היא:....בישול! לכן, החלטתי שהבלוג שלי יעסוק במתכונים שונים שניתן להכין עם ילדים.

למדו את הילדים תוך כדי תהליך הבישול – למדוד (גם אם הם עדיין אינם מבינים את הרעיון שמאחורי המידות השונות, אפשר ללמד אותם לספור תוך כדי המדידה), לִמנות (שתי ביצים, שלוש כפיות מלח...), להבדיל בין חום לקור, לחוש את מרקם הבצק כשהוא בתחילת תהליך הלישה ובסופו, להבחין בין נוזל למוצק ועוד ועוד.

נתחיל עם משהו מתוק
עוגיות בצורות שונות

חומרים:
200 גר' מרגרינה או חמאה
300 גר' קמח
100 גר' אבקת סוכר
שקית סוכר וניל
ביצה
אופן ההכנה
מערבבים הכל ומצננים במקרר שעה בערך.
מרדדים וצרים צורות בעזרת חותכנים. מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה.
אופים בחום בינוני נמוך כ-10-15 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות.

אפשר אחרי יצירת הצורות למרוח מעט ריבה טובה ואז לזרות מעל העוגיות המוכנות אבקת סוכר.





  ניתן לחרוץ עוגיות מספרים או אותיות, לפי הנושא הנלמד בגן.

                                            אשמח אם תשתפו אותי במתכונים משלכם.

                                                     בתאבון!


יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

תמיד יש פעם ראשונה...

כל יום אני נכנסת לבלוג מנסה לכתוב והבטן מתהפכת! לא מאפשרת לי לכתוב.
והיום החלטתי שאני לא מאפשרת לפחדים להשתלט עלי ואני כותבת, לא חשוב מה העיקר לכתוב.
אז החלטתי לספר קצת על עצמי, שמי רויטל אמא לשלושה: ליהיא בת 7,היליי בן 6 ואלין הקטנה בת 11 חודשים.
 אני מורה במקצועי, מחנכת כתות א-ב (בד"כ), בעבר שימשתי כרכזת שכבה ומתמטיקה. השנה אני בשנת שבתון(נהנית מהקטנה בבית). התלבטתי קשות אם ללמוד השנה או לדחות את הלימודים לשלב יותר מאוחר בחיי(בכל זאת שלושה ילדים זה לא פיקניק) עדיין לא התאפסתי אני מאוד מקווה שזה יקרה בשבוע הקרוב.